מלחמת יום הכ יפורים 1973
.png){kind=small}
רקע כללי
מלחמת יום הכיפורים פרצה ב-6 באוקטובר 1973 בשעה 14:00 בצהרים כאשר צבאות מצרים וסוריה תקפו בהפתעה את מדינת ישראל שעמדה בפני סכנה קיומית. בתוך פחות משלושה שבועות הצליח צה״ל לבלום את המתקפה ולהכריע את צבאות ערב שתקפו אותה.
זו הייתה אחת המלחמות הקשות בתולדות מדינת ישראל והיו לה השלכות בכל תחומי החיים במדינה.
חייל מצרי לאחר חציית התעלה - החזרת הכבוד שאבד ב-1967.
הגורמים לפרוץ המל חמה
החזרת הכבוד של מדינות ערב - מצרים וסוריה החליטו לצאת למלחמה כדי להשיב את כבודן שנפגע במלחמת ששת הימים.
המדינות שאפו לנקום בישראל על השפלת צבאותיהן.
ניצחון ערבי על ישראל יסייע בחיזוק השקט הציבורי במדינות אלו, שהאוכלוסייה בהן תססה בעקבות התבוסה של 1967.
השבת השטחים שנכבשו על ידי ישראל - הגורם המרכזי שדחף את מצרים וסוריה למלחמה נוספת מול ישראל, היה הרצון להשיב לשליטתן את השטחים שישראל כבשה במלחמת ששת הימים (1967) .
מצרים שאפה להחזיר לשליטתה את חצי האי סיני ואילו סוריה ביקשה להשיב לידיה את רמת הגולן.
הקיפאון המדיני מול מצרים - עלייתו של אנואר סאדאת לשלטון במצרים במקומו של נאצר יצרה פתח למספר ניסיונות חשאיים מטעם מצרים לפתיחה במשא ומתן להחזרת סיני בתמורה להסכם שלום בין המדינות.
בישראל לא התייחסו ברצינות לניסיונות המצריים בעיקר בשל יהירות ושאננות בקרב מקבלי ההחלטות וצמרת הביטחון אשר סברו כי צה״ל בלתי מנוצח. ההנהגה הישראלית האמינה כי אין מקום לוויתור על שטחים מול יריבה חלשה כמו מצרים.
הקיפאון המדיני הובילו את סאדאת להבין כי רק באמצעות מלחמה הוא יוכל להביא לפתיחתו של תהליך מדיני ולנסיגת ישראל מהשטחים הכבושים.
חיילים מצריים מניפים את דגל מצרים מעברה השני של התעלה.
מדוע ישראל הופתעה המלחמה?
האופוריה הישראלית - תחושת ביטחון העצמי המופרז של החברה הישראלית קיבלה חיזוק במלחמת ששת-הימים.
התפיסה שרווחה בקרב הציבור הישראלי ובהנהגה היא שמדינת ישראל עולה על כל שכונותיה וכי צה״ל הוא צבא בלתי ניתן להכנעה.
תפיסת הביטחון הישראלית הסתמכה על ההנחה כי מדינות ערב ספגו מכה קשה ולא תעזנה להתעמת צבאית עם ישראל פעם נוספת.
ההנחה הצבאית השגויה ״הקונספציה״ - בישראל התעלמו מהמידע המודיעיני שנחשף בפניהם לפיו מצרים וסוריה מתכוננות לפתוח במלחמה. חולשת צבאות ערב והקונספציה השגויה על פיה אין בכוחם לצאת למלחמה מול צה״ל.
האופוריה הישראלית והזלזול שהפגין המודיעין הישראלי היו חלק מהגורמים לחוסר יכולתה של ישראל לזהות את הסימנים המקדימים לקראת המלחמה.
ההנחות הצבאיות נשענו על מספר מרכיבים:
-
מצרים לא תצליח לשקם הצבא שלה עד 1975 לפחות, היתרונות של ישראל בזירה האווירית מעניק לה שליטה מוחלטת.
-
הפעלות של מצרים הן לא יותר מתרגילים צבאיים.
-
קו ההגנה שבנתה ישראל לאורך התעלה ״קו בר-לב״ בלתי חדיר לפריצה.
-
הזלזול שהפגין המודיעין הישראלי מנע מישראל לראות את הסימנים המקדימים שננקטו בשטח -
קיבעון מחשבתי ושאננות תפסו ישראל לא מוכנה לקרב.
בישראל לא זיהו את הסימנים - ראש הממשלה גולדה מאיר
הנסיבות שבהן פרצה המלחמה
במהלך חודש ספטמבר החלו להגיע ידיעות מודיעין לגבי ההכנות הצבאיות של מצרים וסוריה למלחמה.
חלקן התבססו על ראיות בשטח שחשפו ריכוזי כוחות מצריים, ופרישתם במערך התקפי לאורך הגבול.
ידיעות נוספות הגיעו ממקורות מודיעיניים אמינים אשר מסרו כי בכוונת מצרים וסוריה לפתוח במתקפה נגד ישראל.
ראשי המודיעין הישראלי דבקו בהערכתם כי הסבירות למלחמה היא נמוכה ביותר.
בבוקר יום הכיפורים ה-6 באוקטובר, הגיעה ידיעת מודיעין אמינה ביותר שחשפה כי גבר באותו היום עומדת לפרוץ המתקפה והממשלה החליטה לגייס את מערך המילואים.
המלחמה החלה ביתרון עצום לסוריה ולמצרים ולצה״ל ספג אבדות כבדות בשעות הראשונות של המלחמה.
בדרג המדיני ובמטה הכללי של צה״ל שררה מבוכה קשה.
בחזית הצפון היה צורך לפנות את האזרחים מאחר והסורים חדרו לגזרה הדרומית של רמת הגולן.
בחזית הדרום הצבא המצרים צלח את תעלת סואץ ופרץ את ״קו בר-לב״ (לצפייה במפת ״קו בר-לב״ לחצו כאן).
הכשלון המודיעיני ואי מוכנותו של צה״ל לפתיחת המלחמה כונו בציבור לאחר המלחמה בשם ״המחדל״.
תוצאות המלחמה
ניצחון ישראלי בשתי החזיתות - למרות תנאי הפתיחה הקשים, צה״ל הצליח לשנות את מהלך המלחמה, לעבור להתקפה ולהפוך את המגמה.
בתוך שלושה שבועות הסתמן ניצחון ישראלי ברור בשתי החזיתות כאשר צה״ל נערך במרחק של 40 קילומטר מדמשק ו-101 קילומטר מקהיר.
מחיר המלחמה - מחיר המלחמה היה כבד: 2,700 הרוגים, 7,251 פצועים וכ-301 שבויים ועשרות נעדרים.
אלוף במיל' אריאל שרון, מפקד אוגדה 143, ושר הביטחון משה דיין 1973
השפעות המלחמה על מדינת ישראל
פגיעה בתחושת הביטחון - המלחמה עוררה ביקורת רבה בציבור הישראלי שחש כי כי התרחש מחדל חמור אשר פגע קשות בישראל והוביל לאובדן חיים רחב ממדים. גם לאחר פרסום מסקנותיה של ועדת אגרנט התפתחה בישראל אווירה ציבורית אשר האשימה במחדל את ראשת הממשלה גולדה מאיר ואת שר הביטחון משה דיין ודרשה את התפטרותם.
הקמת ועדת חקירה ממלכתית - ועדת אגרנט בראשות השופט שמעון אגרנט אשר חקרה את מחדלי המלחמה ומסקנותיה הופנו כנגד הדרג הצבאי. הרמטכ״ל דוד אלעזר נאלץ להתפטר ושורה של קצינים באגף המודיעין הודחו מתפקידם. כנגד הדרג המדיני לועדה לא היה המלצות.
היווצרות אווירה של דיכאון לאומי - תוצאות המלחמה הקשות עוררו תחושות של הלם ודיכאון שנבעו ממספר הנפגעים הגבוה.
ההתמודדות עם השכול והטיפול בשבויים ובנעדרים הפכו לנושאים מרכזיים בסדר היום הציבורי בישראל.
ועדת אגרנט: כובד האחריות והחיפוש אחר האמת.
שינוי במפה הפוליטית - מאז קום מדינת ישראל ועד למלחמת יום הכיפורים, הקימה מפלגת העבודה את כל ממשלות ישראל.
מפלגת העבודה נהנתה מיוקרה ומאמון רחב בציבור הישראלי. המחדל הקשה של ראשת הממשלה ושר הביטחון פגעו באמון שנתן הציבור למפלגה. בבחירות שהתקיימו בשנת 1977 הביע הציבור את אכזבתו והעלה לשלטון את מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין.
כך בא לסופו עידן ההגמוניה הפוליטית של מפלגת העבודה.
העמקת המחלוקת בשאלת עתיד השטחים הכבושים - בעקבות המלחמה גבר הקיטוב בחברה הישראלית בין אלו שקראו להגברת האחיזה של ישראל בשטחי ארץ ישראל השלמה על ידי הקמת יישובים והתנחלות רבת היקף בשטחים הכבושים - ״גוש אמונים״ לבין אלה שקראו לוויתורים טריטוריאליים משמעותיים תמורת הסדר שלום עם הערבים - ״שלום עכשיו״.
ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין במפגש עם חיילים
מהפך 1979, הליכוד בראשות מנחם בגין מנצחים בבחירות לראשונה.
נזק כלכלי כבד - המלחמה גרמה לנזק עצום לכלכלה הישראלית. הוצאות הביטחון הכבדות בשנים שלאחר המלחמה הובילו לאובדן העצמאות הכלכלית של ישראל שנזקקה לעזרה כלכלית אמריקאית. התלות של מדינת ישראל בסיוע הכלכלי, הצבאי והדיפלומטי מצד ארצות הברית גבר.
הסכם שלום עם מצרים - לאחר המלחמה הושגו הסכמים בין ישראל ומצרים לפיהם ישראל תיסוג מחצי האי סיני.
שני הצדדים נכנסו למשא ומתן והנשיא סאדאת הגיע לביקור היסטורי בישראל בשנת 1977 ונאם בכנסת.
שנתיים לאחר מכן בשנת 1979 חתמו ישראל ומצרים על הסכם שלום - ״הסכם קמפ-דיוויד״.
טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים 1979
השפעות המלחמה על מצרים וסוריה
מצרים:
החזרת המורל והכבוד המצרי - ההצלחה להפתיע לפרוץ את התעל ולפגוע בצה״ל הגבירו את התמיכה הציבורית הפנימית בהנהגה. התסיסה הציבורית שהתגברה בעקבות התבוסה במלחמת ששת-הימים פחתה ותחושת ההשפלה נמחקה.
הרחקת צה״ ל מתעלת סואץ - הסכמי הביניים הביאו להרחקת צה״ל מהתעלה והעניקו למצרים שליטה מוחלטת עליה.
אופק מדיני להשבת השטחים - המלחמה תרמה ליצירת אופק מדיני להסכם שלום עם ישראל והשבת השטח הכבוש חזרה לשליטת מצרים.
סוריה:
כישלון בהשגת היעדים - מפלה בהשגת היעדים הסורים בקרב. הצבא הסורי נדחק מרמת הגולן וצה״ל התקרב לדמשק.
תנאי סיום המלחמה מול סוריה לא יצרו את התנאים להגיע להסדר עם ישראל שלא הסכימה לוותר על שליטתה ברמת הגולן.
אנואר סאדאת בביקורו בכנסת, 1977